מחקרים מראים שסטטיסטיקה נתפסת כשפה זרה (Dunn et al. 2016). סטודנטית לתואר שני פנתה אלי לפני כמה שנים "בתואר הראשון עברתי סטטיסטיקה בקושי והדחקתי את כל החומר.. חייבת שתעזרי לי עם הסינית הזאת!" קבענו שיעור פרטי. במפגש הראשון עוד לפני שפתחנו את המצגת- ראיתי את הפחד בעיניים שלה. היא דיברה איתי חצי בחשש, חצי בבושה, וידעתי שמולי יושבת בחורה חכמה מאוד, פשוט עם טראומה מהקורס בתואר הראשון. התחלתי את השיעור ואמרתי לה ככה: "סטטיסטיקה זה סינית- אבל המטרה שלי בסוף שתדעי לדבר סינית כ

לפני שנתיים סטודנטית רכשה ממני הקלטה של מרתון למידה בסטטיסטיקה רב משתנית. עברה שנה ושוב אני רואה אותה בקבוצות מבררת פרטים על המבחן, מבקשת המלצות איך ללמוד. הרבה המליצו לה עליי - “עשה לי סדר”, “יש לה שיטות טובות", ואז אני מקבלת ממנה הודעה שהיא רוצה לרכוש שוב. הגיע מועד ב', שוב היא כותבת בקבוצות, שוב היא שואלת שאלות שמראות שהיא לא כל כך הבינה את החומר. מה אתם הייתם מבינים? המרתון שלי לא עוזר! לא כל סגנון למידה מתאים לכולם, וזה בסדר. אחרי מועד ב' פתאום קיבלתי ממנה הודעה שפשוט הע

בתחילת דרכי בזבזתי זמן יקר של השיעור בלחשוב על דוגמאות "מעניינות" או "מותאמות אישית". אם הסטודנט לומד מזרח תיכון- הייתי מדברת על הבדלים בין ערבים ליהודים אם הסטודנטית הייתה נשואה- על הבדלים בין נשואים לרווקים. באחד השיעורים ראיתי שיש לי זמן קצוב אז שלפתי דוגמה ספונטנית: כרוב, גזר, ריצה, שחיה. מה נמדד? משקל.. הכי פשוט שעלה לי לראש. מאז נשארתי עם אותה הדוגמה- לכל הסטודנטים, כבר מעל 10 שנים, אותם שמות (דוד, שירה, ששון ושמחה), אותן דוגמאות - טיפשיות אבל נוחות.. אולי מעצלות א

הרבה פעמים סטודנטים מגיעים אלי לקראת מועד ב' בלחץ אחרי שקיבלו ציונים נמוכים: "אני לא מבין מה קרה. תרגלתי מלא, אבל במבחן לא הצלחתי לענות על השאלות" ברוב המקרים הבעיה היא לא חוסר ידע, אלא דרך הלמידה. יש נטייה לחשוב שככל שנתרגל יותר שאלות, כך נצליח יותר במבחן. אבל במציאות - הניסוח משתנה, הדגשים משתנים, ולפעמים שינוי קטן בשאלה מוביל לתשובה אחרת לגמרי. לכן תרגול בלבד לא מספיק. חשוב גם לחזור לסיכומים, לוודא שאתם מכירים את כל ההגדרות, החוקים והעקרונות שעליהם מבוססות השאלות. מעבר ל

כשאני עורכת מרתון להכנה למבחן בסטטיסטיקה, בו נעשית חזרה ותרגול של החומר, אני משתדלת מאוד לפתור את רוב השאלות על ידי המחשה ויזואלית. הרבה פעמים אני אצייר את ההתפלגות ועליה אניח את הערכים הנתונים או המחושבים, לפעמים אני אצייר עיגול פשוט ואחלק אותו לשונות מוסברת ובלתי מוסברת, כמעט כל שאלה מאפשרת לי לצייר ולראות בעיניים את התשובה, או לפחות לשלול מסיחים. למה אני כל כך מתעקשת לכתוב או לצייר בזמן פתרון שאלות? קודם כל יש לנו זיכרון עבודה מוגבל - ובטח בזמן מבחן. זיכרון העבודה מתייחס

לפני כמה שנים הגיעה אלי סטודנטית לקראת מועד ב' בסטטיסטיקה. בתחילת השיעור היא שיתפה אותי שהיא מכירה את החומר, יודעת לפתור את החישובים ושולטת ברוב התאוריה, אבל במבחן - היא קיבלה 54 🤷‍♀️ התחלנו לעבור על החומר, ומהר מאוד גיליתי מה עומד מאחורי הציון הנמוך. היא הבינה את החומר, אבל לא ידעה להתאים את המבחן הסטטיסטי הנכון למקרה המתואר בשאלה. וזו נקודה קריטית. חייבים לדעת לזהות בשאלה: כמה משתנים יש? האם בודקים הבדל או קשר? כמה קבוצות יש ומהו היחס ביניהן? בסטטיסטיקה לומדים הרבה סוגי

בקיץ האחרון, בתקופת מועדי ב', נתקלתי בהודעה של סטודנטית בקבוצה: “מישהו יודע אם יש קורס נוסף בקיץ?” הבנתי מיד שהיא אפילו לא מתכוונת לגשת למועד שהיה למחרת. זאת תופעה שאני רואה שוב ושוב: הימנעות מלמידה, הימנעות ממבחן, דחייה על דחייה... עד שסטודנטים מוצאים את עצמם במועדי ג’ של קורסים חוזרים. והכי כואב? ברוב הפעמים זה לא בגלל שלא יודעים את החומר. זה פשוט פחד. חרדה מסטטיסטיקה, חרדה מהמבחן. הלב שלי יצא אליה, ושלחתי לה הודעה. דיברנו, שאלתי שאלות - וגיליתי שהיא למדה את כל החומר

יש סיפור של רבי נחמן מברסלב שאני מאוד מתחברת אליו. מלך אחד שלח את בנו ללימודים הרחק מהממלכה, כדי שיוכל להשיג חכמה. לאחר מספר שנים חוזר הנסיך מלומד לביתו. המלך מזמין אותו אליו ומבקש ממנו בקשה. "אתה רואה את הסלע הגדול שם למטה? אני רוצה שתעלה אותו למרומי הארמון." הנסיך, בלי שאלות, יורד למטה ומנסה להרים את הסלע. אך הסלע כבד מאוד.מנסה שוב ושוב אך לא מצליח להרים אותו. מיואש, הוא נשען על הסלע ומתחיל לבכות. בשלב מסויים מגיע אביו לראות מה קרה לבנו. אומר לו הנסיך "מה שווה כל החכמה שצבר

לפני שלוש שנים סטודנטית שלמדה איתי שיתפה אותי באחד השיעורים שלנו, שאחרי שהמליצה עלי לכמה סטודנטים, אחד מהם אמר לה שהוא לא היה סומך עלי - כי הוא שמע אותי אומרת בפני כולם שבמהלך המבחן אני מחשבת אפילו 1+1 במחשבון. מצחיק, אבל זה חד משמעית נכון! על בשרי למדתי (במבחן כימיה בתיכון) שבזמן מבחן היכולת הקוגניטיבית שלנו יורדת משמעותית בגלל הלחץ - ואז החישובים הכי פשוטים יכולים להתבלבל. במקרה שלי – 2+2.5 = 5 ?! אז מה אם יש לי ממוצע 95 בבגרות במתמטיקה 5 יחידות, אז מה אם בשגרה אני מחש