בתחילת דרכי בזבזתי זמן יקר של השיעור בלחשוב על דוגמאות "מעניינות" או "מותאמות אישית". אם הסטודנט לומד מזרח תיכון- הייתי מדברת על הבדלים בין ערבים ליהודים אם הסטודנטית הייתה נשואה- על הבדלים בין נשואים לרווקים.   באחד השיעורים ראיתי שיש לי זמן קצוב אז שלפתי דוגמה ספונטנית: כרוב, גזר, ריצה, שחיה. מה נמדד? משקל.. הכי פשוט שעלה לי לראש.   מאז נשארתי עם אותה הדוגמה- לכל הסטודנטים, כבר מעל 10 שנים,  אותם שמות (דוד, שירה, ששון ושמחה), אותן דוגמאות - טיפשיות אבל נוחות.. אולי מעצלות א

בקיץ האחרון, בתקופת מועדי ב', נתקלתי בהודעה של סטודנטית בקבוצה: “מישהו יודע אם יש קורס נוסף בקיץ?” הבנתי מיד שהיא אפילו לא מתכוונת לגשת למועד שהיה למחרת.   זאת תופעה שאני רואה שוב ושוב: הימנעות מלמידה, הימנעות ממבחן, דחייה על דחייה... עד שסטודנטים מוצאים את עצמם במועדי ג’ של קורסים חוזרים.   והכי כואב? ברוב הפעמים זה לא בגלל שלא יודעים את החומר. זה פשוט פחד. חרדה מסטטיסטיקה, חרדה מהמבחן.   הלב שלי יצא אליה, ושלחתי לה הודעה. דיברנו, שאלתי שאלות - וגיליתי שהיא למדה את כל החומר

מחקרים מראים שסטטיסטיקה נתפסת כשפה זרה (Dunn et al. 2016).   סטודנטית לתואר שני פנתה אלי לפני כמה שנים "בתואר הראשון עברתי סטטיסטיקה בקושי והדחקתי את כל החומר.. חייבת שתעזרי לי עם הסינית הזאת!" קבענו שיעור פרטי.   במפגש הראשון עוד לפני שפתחנו את המצגת- ראיתי את הפחד בעיניים שלה. היא דיברה איתי חצי בחשש, חצי בבושה, וידעתי שמולי יושבת בחורה חכמה מאוד, פשוט עם טראומה מהקורס בתואר הראשון.   התחלתי את השיעור ואמרתי לה ככה: "סטטיסטיקה זה סינית- אבל המטרה שלי בסוף שתדעי לדבר סינית כ

יש סיפור של רבי נחמן מברסלב שאני מאוד מתחברת אליו. מלך אחד שלח את בנו ללימודים הרחק מהממלכה, כדי שיוכל להשיג חכמה. לאחר מספר שנים חוזר הנסיך מלומד לביתו. המלך מזמין אותו אליו ומבקש ממנו בקשה. "אתה רואה את הסלע הגדול שם למטה? אני רוצה שתעלה אותו למרומי הארמון." הנסיך, בלי שאלות, יורד למטה ומנסה להרים את הסלע. אך הסלע כבד מאוד.מנסה שוב ושוב אך לא מצליח להרים אותו. מיואש, הוא נשען על הסלע ומתחיל לבכות. בשלב מסויים מגיע אביו לראות מה קרה לבנו הנסיך אומר לו "מה שווה כל החכמה שצברת

לפני שלוש שנים סטודנטית שלמדה איתי שיתפה אותי באחד השיעורים שלנו, שאחרי שהמליצה עלי לכמה סטודנטים, אחד מהם אמר לה שהוא לא היה סומך עלי -  כי הוא שמע אותי אומרת בפני כולם שבמהלך המבחן אני מחשבת אפילו 1+1 במחשבון.   מצחיק, אבל זה חד משמעית נכון! על בשרי למדתי (במבחן כימיה בתיכון) שבזמן מבחן היכולת הקוגניטיבית שלנו יורדת משמעותית בגלל הלחץ - ואז החישובים הכי פשוטים יכולים להתבלבל. במקרה שלי – 2+2.5 = 5 ?!   אז מה אם יש לי ממוצע 95 בבגרות במתמטיקה 5 יחידות, אז מה אם בשגרה אני מחש

לפני שנתיים סטודנטית רכשה ממני הקלטה של מרתון למידה בסטטיסטיקה רב משתנית. עברה שנה ושוב אני רואה אותה בקבוצות מבררת פרטים על המבחן, מבקשת המלצות איך ללמוד. הרבה המליצו לה עליי - “עשה לי סדר”, “יש לה שיטות טובות", ואז אני מקבלת ממנה הודעה שהיא רוצה לרכוש שוב. הגיע מועד ב', שוב היא כותבת בקבוצות, שוב היא שואלת שאלות שמראות שהיא לא כל כך הבינה את החומר. מה אתם הייתם מבינים? המרתון שלי לא עוזר! לא כל סגנון למידה מתאים לכולם, וזה בסדר. אחרי מועד ב' פתאום קיבלתי ממנה הודעה שפשוט הע